התקן תוך רחמי ואמצעי מניעה
ישנן שיטות שונות להימנע מכניסה להריון: אמצעי מניעה הורמונליים (גלולות, נובה - רינג , פאטצ' -EVRA) , אמצעי מניעה חסימתיים (כדוגמת קונדום או דיאפרגמה) אמצעי מניעה ע"פ תיזמון (הכרת המחזור החודשי והימים הפוריים ), התקנים תוך רחמיים וניתוחי סטריליזציה.
לכל אחת מתאים אמצעי מניעה שונה ולכל אמצעי מניעה יש יתרונות וחסרונות, לעיתים יש צורך לעבור מספר סוגים על מנת למצוא את אמצעי המניעה המתאים ביותר בשבילך.
-
בשנים האחרונות נכנסו לשוק גלולות מהדור החדש עם רמות נמוכות של אסטרוגן ופחות תופעות לוואי. החפיסה כוללת 28 גלולות כאשר הגלולות האחרונות הינן פלצבו ואינן מכילות הורמונים על מנת למנוע שכחה של גלולות. לגלולות יתרונות כגון ירידה בסיכון לסרטן שחלות ורירית רחם, 'סידור' הווסת, שיפור בכאבי המחזור, הורדת כמות דימום והורדת תופעות אנדרוגניות כדוגמת אקנה. ישנן מטופלות להן אסורה נטילה של גלולות המכילות אסטרוגן (כדוגמת נשים הסובלות מקרישיות יתר או מיגרנות עם אאורה) ולהן ניתן לתת גלולות המכילות פרוגסטרון בלבד הנלקחות באופן רציף.
-
התקנים תוך רחמיים הינם אמצעי מניעה ארוכי טווח וכוללים שני סוגים: התקן נחושת והתקנים הורמונליים המכילים פרוגסטרון בלבד (מירנה , קיילינה וג'נס). ההתקן יוצר מצב דלקתי המונע השרשה של העובר ברחם וסביבה שאינה מיטבית לזרע, כאשר תוספת הפרוגסטרון מורידה את הסיכוי להריון ומקטינה את כמות הדימום הווסתי. את ההתקן עדיף להכניס בזמן ווסת והאפקטיביות נשמרת למשך 3-7 שנים כתלות בסוג ההתקן. ברגע שתהיי מעוניינת להרות תתבצע הוצאת ההתקן בקלות אצל הרופא המטפל.